מחבר: Sharon Ganot

עירייה היא הארגון (קבוצת האנשים) שמנהל את העיר. התפקיד של העובדים בעירייה הוא לדאוג שהתושבים יקבלו בעיר שירותים כמו חינוך, ניקיון, ביטחון ורווחה. בראש העירייה עומדים ראש העיר וחברי המועצה. הם נבחרים על ידי התושבים בבחירות לרשויות המקומיות (בחירות להנהלה של העיר).

מקום דת שבאים להתפלל בו

מקום דת שבאים להתפלל בו

מקום דת שבאים להתפלל בו

מקום שבאים אליו בשביל לראות כל מיני דברים. יש מוזיאון של אומנות, שיש בו תערוכות. לדוגמה יש שם ציורים ופסלים. יש מוזיאון של דברים ישנים, לדוגמה יש שם כלים ישנים. יש מוזיאון של נושא אחר, לדוגמה מוזיאון בנושא של חלל. אנשים באים למוזיאון בשביל להסתכל וללמוד. בדרך כלל אסור לגעת בשום דבר במוזיאון. מוזיאון זה

תגובה מסוכנת של הגוף לחומרים מסויימים. למשל : בוטנים, אגוזים, מוצרי חלב.

על הקבר יש מצבה. מצבה היא לוח גדול ששמים על הקבר. מצבה יכולה להיות מאבן או משיש. על המצבה כתובים דברים על האדם שמת. לדוגמה: שם, מתי האדם נולד, מתי האדם מת. לפעמים גם כותבים משפט על החיים של האדם שמת.  

מצב של רִיב גדול מאוד בין שתי קבוצות (או יותר). כל קבוצה חושבת אחרת. במלחמה, שתי הקבוצות כועסות מאוד אחת על השנייה. במלחמה, במקום לדבר משתמשים בכוח. לדוגמה: רובים, טילים. הקבוצות במלחמה פוגעות אחת בשנייה. מדינת ישראל נמצאת עכשיו במצב של מלחמה. מדינת ישראל במלחמה עם חמאס והג'יהאד האיסלמי (קבוצות של טרור, קבוצות של אלימות

אירוע (טקס, מפגש) זיכרון שעושים לכבוד האדם שמת בבית הקברות. זהו אירוע לכבוד האדם שמת. באזכרה אנחנו נפגשים עם אנשים שהכירו את האדם שמת או את המשפחה. באזכרה אנחנו זוכרים את האדם שמת: חושבים, מרגישים ומתגעגעים. באזכרה יש אנשים שמתפללים לכבוד האדם שמת. יש מנהגים שונים למשפחות שונות. לפעמים יש אזכרה 11 חודשים אחרי שהאדם

אירוע (טקס, מפגש) זיכרון בבית הקברות שעושים לכבוד האדם שמת. אחרי 30 ימים של אבל מהיום שהיתה הלוויה וקברו את האדם שמת, עושים את אירוע ה-30. באירוע ה-30 רואים את המצבה על הקבר של האדם שמת.

להיות עם המשפחה של האדם שמת. לעזור למשפחה של האדם שמת בזמן של האֵבֶל של המשפחה. להגיד למשפחה של האדם שמת דברים טובים על האדם שמת.

עצב גדול על משהו או על מישהו שאנחנו נפרדים ממנו. כל אדם שנמצא באבל מתנהג בצורה שונה. יש אנשים שבוכים הרבה. יש אנשים שרוצים להיות לבד. יש אנשים שרוצים להיות עם משפחה וחברים. יש אנשים שעושים סימן של קרע בחולצה שלהם. יש אנשים שלובשים רק בגדים שחורים. יש אנשים שלא מסתפרים ולא מתגלחים. יש אנשים

ימים של אֵבֶל (עצב גדול) על אדם שמת. בדת היהודית השבעה היא 7 ימים, שבוע. בדתות אחרות, 3 ימים. לכל אחד יש את המנהגים שלו. בשבעה, בני המשפחה הקרובה של האדם שמת יושבים ביחד בבית. לשבעה מגיעים אנשים שהכירו את האדם שמת ואנשים שמכירים את המשפחה. החברים והאנשים באים כדי לנחם את המשפחה של האדם

מקום בחוץ שיש בו הרבה קברים. קבר הוא בור גדול באדמה או בקיר. לבור מכניסים את האדם שמת. האדם שמת כבר לא מרגיש כלום, לא כואב לו כלום. מעל כל קבר יש מצבה. בין הקברים בבית קברות יש שבילים (דרכים). יש בתי קברות קטנים. יש בתי קברות גדולים. בבית קברות גדול צריך ללכת לפעמים הרבה

אדם שהיה באירוע מפחיד מאוד. אדם שפחד מאוד להיפצע  או למות. לדוגמה: אדם שהיה בתאונה, אדם שמישהו ניסה להרוג אותו. האירוע המפחיד נגמר, אבל האדם עדיין מרגיש מאוד לא טוב בנפש שלו (בהרגשה, במצב הרוח). האדם מרגיש מאוד מבוהל (מפחד מאוד). אדם שהוא נפגע חרדה יכול להרגיש חלק מהדברים הבאים: דפיקות לב מהירות הרגשה שקשה