צוואה שאדם אומר בעל פה (בדיבור) לשני עֵדִים. הָעֵדִים יכולים להיות גם היורשים של אותו אדם. הָעֵדִים כותבים את הצוואה ששמעו, וצריכים לחתום על נייר שהם שמעו את הצוואה. אחר כך, העדים צריכים לשים את מה שהם כתבו בבית המשפט (לתת לבית המשפט לשמור על הצוואה). אפשר לעשות צוואה בעל פה רק אִם האדם גוסס
בדרך כלל כותבים צוואה מול שני אנשים שהם הָעֵדִים לצוואה. כשכותבים צוואה מול שני עֵדִים לא חייבים לכתוב את הצוואה בכתב יד. חשוב שֶׁהָעֵדִים לא יהיו היורשים של האדם שכתב את הצוואה. על צוואה כזו כותבים תאריך, והמוריש וְהָעֵדִים חותמים עליה.
בצוואה בכתב יד המוריש צריך לכתוב בכתב היד שלו את כל הצוואה. הוא גם צריך לכתוב את התאריך ולחתום על הצוואה. בצוואה בכתב יד לא צריך לחתום על הצוואה מול עֵדִים.
מקום שבו שָׂמִים אנשים שהמשטרה חושדת (חושבת) שהם עברו על החוק.
אדם שהמשטרה חוקרת אותו כי היא חושבת שהוא עבר (עשה) עבירה פלילית. עבירה היא מעשה שאסור לפי החוק (למשל, לגנוב, לרצוח, לנסוע במהירות גבוהה מדי, להתנהג באלימות). העובדה שאדם חשוד לא אומרת שהוא באמת עשה את העבירה. בית המשפט יִקְבַּע בסוף אם האדם עשה את העבירה או לא.
מוריש הוא אדם שכותב צוואה, ומתאר איך יחלקו את הכסף והרכוש שלו (כסף בחשבון הבנק, חפצים, דירה, מכונית) אחרי שהוא ימות, ומי יקבל את הכסף והרכוש. מוריש הוא גם אדם שנפטר, ומשאיר ירושה (כסף ורכוש) לאנשים אחרים (שהם היורשים). אדם יכול לִבְחוֹר למי הוא רוצה להוריש את הכסף והרכוש שלו.
כאשר אדם כתב צוואה ולאחר מכן נפטר, היורשים שלו מקבלים את הכסף והרכוש שלו (חפצים, דירה, מכונית) לפי מה שהוא כתב בצוואה. לפעמים היורשים רוצים לחלק את הרכוש והכסף בצורה אחרת ממה שהאדם שנפטר רצה. זאת אומרת, לחלק את הכסף והרכוש לא לפי הצוואה של הנפטר. במקרה כזה הם עושים הסכם חדש. להסכם הזה קוראים
אדם יכול לכתוב בצוואה מה הוא רוצה שיעשו בכסף וברכוש שלו (חפצים, דירה, מכונית) אחרי שהוא נפטר.
כשאדם נפטר ואין לו צוואה, צריך להגיש בקשה לָרַשָּׁם לענייני ירושה. הרשם עוזר עם החלוקה של הירושה. הָרַשָּׁם אומר איך צריך לחלק את הירושה לקרובים של הנפטר לפי החוק.
מחלקה במשרד המשפטים. כשמישהו נפטר, היורשים שלו פונים אל העובדים במחלקה של הֳרַשָׁם לענייני ירושה כדי לממש (להוציא לפועל) את הצוואה או הירושה של האדם שנפטר. כדי שהיורשים יקבלו את מה שמגיע להם לפי הצוואה, העובדים במחלקה של הרשם לענייני ירושה בודקים שהצוואה כְּתוּבָה לפי כל ההכללים שהחוק קובע.
ירושה לפי החוק (דין זה חוק). לפעמים קורה שאדם נפטר ולא משאיר צוואה שקובעת מי יקבל את הירושה (הכסף והרכוש שלו). במקרה הזה נותנים אֶת הירושה למי שהחוק קובע. בדרך כלל החוק קובע שֶׁיִּתְּנוּ את הירושה לבן הזוג או בת הזוג (בעל או אישה) ולילדים.
מסמך (נייר כָּתוּב) שבו אדם כותב : • איזה דברים (כסף ורכוש) הוא רוצה להוריש (לתת אחרי שהוא ימות); • למי הוא רוצה להוריש את הדברים שלו; מי היורש שלו • ואיך הוא רוצה שהדברים שלו יתחלקו בין היורשים אחרי שהוא ימות. אדם יכול לשנות את מה שהוא כתב בצוואה בכל זמן.
אדם או אנשים שקיבלו ירושה (למשל כסף, חפצים או בית) ממישהו שנפטר. אֶת הירושה מקבלים לפי מה שהאיש שנפטר כתב בצוואה. אִם אין צוואה אז היורשים מקבלים את הירושה לפי מה שהחוק קובע (בדרך כלל הילדים ובני הזוג הם היורשים לפי החוק).
בית משפט שבו מחליטים בעניינים שקשורים למשפחות, כמו גירושים, אפוטרופוס וירושה. לדוגמה, אם בני זוג נשואים (בעל ואישה) רוצים להתגרש, אבל לא מסכימים ביניהם על עניינֵים שקשורים בגירושים שלהם, הם יכולים לִפְנוֹת לבית המשפט לעניינֵי משפחה
מקום שאליו מגיעים אנשים שיש להם סכסוכים (שלא מסכימים זה עם זה), כדי שהשופטת או השופט יחליטו איך לפתור את הסכסוך (הוויכוח) בהתאם לחוק.
אדם שנבחר בבחירות להיות נציג של מִפְלָגָה בַּכְּנֶסֶת. בַּכְּנֶסֶת במדינת ישראל יש 120 חברי כְּנֶסֶת. התפקיד של חברי הַכְּנֶסֶת הוא לחוקק חוקים ולייצג את האזרחים.
הַכְּנֶסֶת היא המקום שבו עובדים חברי הַכְּנֶסֶת. חברי הכנסת הם נציגים של הציבור. זאת אומרת שאזרחי המדינה בחרו בהם להיות בַּכְּנֶסֶת. בַּכְּנֶסֶת קובעים חוקים, ומקבלים החלטות לגבי מה שיקרה במדינה.
האזרחים של המדינה בוחרים את חברי הַכְּנֶסֶת. לכל אזרח יש זכות לִבְחוֹר את חברי הַכְּנֶסֶת. כדי לבחור את חברי הכנסת, האזרחים צריכים להצביע למפלגה. חלק מהאנשים במפלגה יהיו חברי כנסת, אם המפלגה תנצח בבחירות. כדי לִבְחוֹר את חברי הַכְּנֶסֶת, האזרח צריך ללכת למקום שיש בו תיבת קַלְפִּי (קופסה לפתקים של הבחירות), ולשים בתיבת הַקַּלְפִּי פתק
מקום, חדר או מבנה שיש בהם תיבת (קופסת) הצבעה בבחירות לַכְּנֶסֶת. תיבת ההצבעה נמצאת מאחורי וילון. כשאדם הולך לַקַּלְפִּי, הוא עומד מאחורי הווילון, כי הצבעה בבחירות היא פרטית וסודית. בַּקַּלְפִּי יש פתקים עם אותיות שמסמנות את השמות של המפלגות השונות (הקבוצות של האנשים שרוצים להיבחר לַכְּנֶסֶת). האדם שבוחר לוקח את הפתק של המפלגה שהוא רוצה
מקום במשרד המשפטים שמפקח על שלושה נושאים: 1. ירושה של אנשים. לדוגמה, כאשר אדם שמת משאיר ירושה לילדים שלו, תפקיד הָאַפּוֹטְרוֹפּוּס הכללי לבדוק שנתנו את הירושה על פי הבקשה של האדם שמת. 2. אנשים או חֲבָרוֹת שהם אַפּוֹטְרוֹפּוּסִים (אחראים לטפל בעניינים של אנשים אחרים). 3. חֲבָרוֹת או ארגונים שהפסיקו לעבוד. לדוגמה, הָאַפּוֹטְרוֹפּוּס הכללי עוזר לסגור