רשות מקומית

רשות מקומית נותנת שירותים של חינוך, ניקיון, אירועי תרבות ועוד, בשטח שלה. יש סוגים שונים של רשות מקומית – יש עיריות, יש מועצות מקומיות ויש מועצות אזוריות. בישראל יש 257 רשויות מקומיות

הספד

בזמן הלוויה אנשים אומרים דברים על האדם שמת. לדוגמא : איך הכרנו, כמה אנחנו אוהבים, מה אנחנו מרגישים עכשיו. האדם שמת נמצא על מיטה, עטוף בשמיכה או בתוך ארון (ארגז). לא חייבים להתקרב לגוף של האדם שמת. רק מי שרוצה מתקרב. בזמן ההספד צריך להיות בשקט, אבל מותר לבכות

מצבה

על הקבר יש מצבה. מצבה היא לוח גדול ששמים על הקבר. מצבה יכולה להיות מאבן או משיש. על המצבה כתובים דברים על האדם שמת. לדוגמה: שם, מתי האדם נולד, מתי האדם מת. לפעמים גם כותבים משפט על החיים של האדם שמת.  

מלחמה

מצב של רִיב גדול מאוד בין שתי קבוצות (או יותר). כל קבוצה חושבת אחרת. במלחמה, שתי הקבוצות כועסות מאוד אחת על השנייה. במלחמה, במקום לדבר משתמשים בכוח. לדוגמה: רובים, טילים. הקבוצות במלחמה פוגעות אחת בשנייה. מדינת ישראל נמצאת עכשיו במצב של מלחמה. מדינת ישראל במלחמה עם חמאס והג'יהאד האיסלמי (קבוצות של טרור, קבוצות של אלימות

אזכרה

אירוע (טקס, מפגש) זיכרון שעושים לכבוד האדם שמת בבית הקברות. זהו אירוע לכבוד האדם שמת. באזכרה אנחנו נפגשים עם אנשים שהכירו את האדם שמת או את המשפחה. באזכרה אנחנו זוכרים את האדם שמת: חושבים, מרגישים ומתגעגעים. באזכרה יש אנשים שמתפללים לכבוד האדם שמת. יש מנהגים שונים למשפחות שונות. לפעמים יש אזכרה 11 חודשים אחרי שהאדם

אירוע ה-30

אירוע (טקס, מפגש) זיכרון בבית הקברות שעושים לכבוד האדם שמת. אחרי 30 ימים של אבל מהיום שהיתה הלוויה וקברו את האדם שמת, עושים את אירוע ה-30. באירוע ה-30 רואים את המצבה על הקבר של האדם שמת.

אבל

עצב גדול על משהו או על מישהו שאנחנו נפרדים ממנו. כל אדם שנמצא באבל מתנהג בצורה שונה. יש אנשים שבוכים הרבה. יש אנשים שרוצים להיות לבד. יש אנשים שרוצים להיות עם משפחה וחברים. יש אנשים שעושים סימן של קרע בחולצה שלהם. יש אנשים שלובשים רק בגדים שחורים. יש אנשים שלא מסתפרים ולא מתגלחים. יש אנשים

שבעה

ימים של אֵבֶל (עצב גדול) על אדם שמת. בדת היהודית השבעה היא 7 ימים, שבוע. בדתות אחרות, 3 ימים. לכל אחד יש את המנהגים שלו. בשבעה, בני המשפחה הקרובה של האדם שמת יושבים ביחד בבית. לשבעה מגיעים אנשים שהכירו את האדם שמת ואנשים שמכירים את המשפחה. החברים והאנשים באים כדי לנחם את המשפחה של האדם

בית קברות

מקום בחוץ שיש בו הרבה קברים. קבר הוא בור גדול באדמה או בקיר. לבור מכניסים את האדם שמת. האדם שמת כבר לא מרגיש כלום, לא כואב לו כלום. מעל כל קבר יש מצבה. בין הקברים בבית קברות יש שבילים (דרכים). יש בתי קברות קטנים. יש בתי קברות גדולים. בבית קברות גדול צריך ללכת לפעמים הרבה

נפגע חרדה

אדם שהיה באירוע מפחיד מאוד. אדם שפחד מאוד להיפצע  או למות. לדוגמה: אדם שהיה בתאונה, אדם שמישהו ניסה להרוג אותו. האירוע המפחיד נגמר, אבל האדם עדיין מרגיש מאוד לא טוב בנפש שלו (בהרגשה, במצב הרוח). האדם מרגיש מאוד מבוהל (מפחד מאוד). אדם שהוא נפגע חרדה יכול להרגיש חלק מהדברים הבאים: דפיקות לב מהירות הרגשה שקשה

לוויה

טקס (אירוע, מפגש) כדי להיפרד מאדם שמת. בלוויה שמים את הגוף של האדם שמת בקבר. ללוויה מגיעים אנשים שמכירים את האדם שמת. ללוויה מגיעים אנשים שמכירים את המשפחה של האדם שמת. בלוויה אנחנו נותנים כבוד לאדם שמת. בלוויה אנחנו נותנים כבוד למשפחה של האדם שמת. בדרך כלל, הגוף של האדם שמת מכוסה בשמיכה או בדגל.

הרוג

אדם מת. אדם שמישהו אחר גרם שהוא ימות. במלחמה אנשים יכולים למות: • מכדור של נשק (אקדח או רובה) • מרִיב קשה (עם הרבה כוח) • מפציעות קשות במלחמה יכולים למות חיילים. חייל שמת במלחמה נקרא חלל. חיילים מתים במלחמה נקראים חללי צה"ל. במלחמה יכולים למות אזרחים (אנשים שגרים במדינה, אנשים שהם לא חיילים). במלחמה

חטוף

אדם שלקחו אותו בלי שהוא רצה או הסכים. כשאנשים חוטפים אדם, הם משתמשים בכוח או באלימות פיזית במלחמה שלנו האויב חטף (לקח בכוח) הרבה אנשים מישראל. אנחנו לא יכולים לראות או לדבר עם אדם חטוף. אדם חטוף נמצא במקום שהוא לא רוצה להיות בו. אדם חטוף לא יכול לצאת מהמקום או לברוח ממנו. אדם חטוף

נעדר

אדם שאנחנו לא יודעים איפה הוא. אדם שנעדר יכול להיות: • חי ובריא • חי ופצוע • חטוף (שאדם אחר לקח אותו) • מת במלחמה עכשיו יש נעדרים. במלחמה עכשיו יש אנשים שלא מוצאים אותם.