יום זיכרון הוא יום אֵבֶל לאומי (של כל המדינה). זה יום שבו כל האנשים במדינה זוכרים את האנשים שנהרגו בשואה או במלחמה. ביום הזה יש טקסים לְזֵכֶר האנשים שמתו. בטקסים מתפללים ומספרים על האנשים שמתו. בישראל יש כמה ימי זיכרון. למשל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לְחַלְלֵי צה"ל (החיילים שמתו בזמן השירות שלהם בצבא).
חיילים שמתו בזמן השירות בצבא ההגנה לישראל. למשל, חיילים שמתו במלחמה.
שינויים שהצבא עושה בשביל חיילים עם מוגבלוּת לפי הצורך שלהם, בזמן שהם נמצאים בצבא. למשל, לקחת חופשה יותר ארוכה או לקבל הפסקות ארוכות במשך היום.
צבא זה קבוצה גדולה של חיילים ששומרים על המדינה שלהם. צבא ההגנה לישראל (צה"ל) זה כל החיילים של מדינת ישראל. הם שומרים על הביטחון שלנו.
לפני שמתגייסים לצבא (לפני שהופכים לחיילים) צריך לעבור מבחנים שבודקים את היכולת שלנו לחשוֹב. במבחנים האלה יש שאלות מכל מיני סוגים בכל מיני נושאים (חשבון, שפה, צורות). אנחנו מקבלים ציון על המבחנים האלה. לציון הזה קוראים דירוג פְּסִיכוֹטֶכְנִי ראשוני (דפ"ר). הציון עוזר לקבוע לאיזה תפקיד אנחנו מתאימים בצבא.
נכוּת היא מגבלה או קושי שיש לאדם לפעול ולעשות דברים בעצמו. הנכוּת יכולה להיות קלה או חמורה (קשה). הנכות יכולה להיות בגוף, בפעולה של המוח או בנפש. הנכות יכולה לקרות בגלל מחלה, תאונה או בעיה מלידה.
הנכוּת פוגעת בכושר שלנו (ביכולת שלנו) לעבוד ולהרוויח כסף. הביטוח הלאומי קובע עד כמה נִפְגַּעַת היכולת שלנו לעבוד – זו דרגת אי-כושר. הביטוח הלאומי קובע גם כמה כסף אדם צריך לקבל בגלל שהנכוּת שלו מפריעה לו לעבוד.
אִשְׁפּוּז של אדם במחלקה פסיכיאטרית או בבית חולים פסיכיאטרי. במקרה כזה האדם נשאר לישון במחלקה או בבית החולים. בזמן הָאִשְׁפּוּז בודקים את האדם ונותנים לו טיפול פסיכיאטרי ועוד טיפולים.
פתק או מכתב מרופא שמאפשר לנו לקנות תרופות בבית מרקחת.
חומר שאנחנו מכניסים לגוף כדי לרפא אותו. יש כל מיני סוגים של תרופות. למשל, כדורים, סִירוֹפּ (נוזל), זריקה. יש תרופות שקונים רק עם מִרְשָׁם (פתק או מכתב) מרופא. יש גם תרופות שאפשר לקנות בלי מִרְשָׁם. תרופות אפשר לקנות בבית מרקחת.
מקום שבו קונים תרופות. קונים את התרופות מהרוקח (אדם שרק לו מותר למכור תרופות).
אדם שרק לו מותר למכור תרופות בבית מרקחת
טיפול בעזרת תרופות לפי מִרְשָׁם של רופא פסיכיאטר. בפגישות של הטיפול הפסיכיאטרי אנחנו מדברים עם הפסיכיאטר. הפסיכיאטר בודק איתנו אם התרופות שקיבלנו טובות לנו או לא. אִם צריך, הפסיכיאטר יכול להציע לנו תרופה אחרת
לפעמים המצב הנפשי של אדם נהיה יותר רע והוא צריך טיפול בבית חולים. לפעמים, כדי לקבל טיפול, יש צורך שהאדם יישאר לישון במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים (מחלקה שבה מטפלים בבעיות נפשיות). למצב שבו האדם בוחר להישאר בבית החולים בלי שמכריחים אותו, קוראים אִשְׁפּוּז מרצון.
לפעמים המצב הנפשי של אדם נהיה יותר רע, ויש סכנה שהוא יפגע בעצמו או באנשים אחרים. במקרה כזה, פסיכיאטר שיש לו אישור מיוחד, או מנהל בית חולים פסיכיאטרי או שופט בבית משפט יכולים להחליט שהאדם צריך להיות בבית חולים. במקרה כזה האדם לא בוחר בעצמו להגיע לבית החולים ולהישאר שם, אלא קובעים בשבילו ומכריחים אותו
אדם שמגיע לטיפול בבית חולים צריך לפעמים להישאר שָׁם כמה ימים כדי לעבור בדיקות, לקבל טיפול או להיות בהשגחה (שישמרו עליו). לזמן שבו אדם נשאר בבית החולים גם בלילה קוראים אִשְׁפּוּז.
להשתמש בְּשָׂפָה ובמילים כדי לפגוע במישהו. לדוגמה: לקלל או להעליב.
בעל המקצוע שמלווה אותנו בְּמָה שקשור לחיים שלנו – תעסוקה, מגורים, בילוי. הוא עוזר לנו להחליט איזה דברים אנחנו רוצים לִבְחוֹר ואיזה דברים אנחנו רוצים לקבל או לעשות כדי שנוכל להתקדם בחיים, כדי שהחיים שלנו יהיו יותר טובים.
אוֹצֵר אדם שמתכנן ומארגן תערוכות.
הצגה של חפצים ודברי אומנות (למשל, תמונות, פסלים) במקום מסוים כדי שאנשים יוכלו להגיע ולראות אותם, ליהנות מהם וללמוד מהם. בדרך כלל, מוזיאונים מציגים תערוכות.