מחבר: Edan

בדיקה שמשרד העבודה והרווחה עושה כדי לקבוע איזה משכורת (כמה כסף) אדם עם מוגבלוּת יקבל כל חודש על העבודה שהוא עושה. קובעים את גובה המשכורת (כמה כסף) לפי כמות העבודה שאותו אדם מספיק לעשות בפרק זמן מסוים.

לפעמים אנחנו מרגישים לא טוב בגלל קושי נפשי. כדי שפסיכולוג או פסיכיאטר יוכלו לקבוע מה הבעיה שלנו ואיך לטפל בה, אנחנו צריכים לענות על שאלות שהם שואלים אותנו ולעבור בדיקה. לאחר הבדיקה, הפסיכולוג או הפסיכיאטר יקבעו מה המצב שלנו ויחליטו איזה טיפול לתת לנו. אבחון והערכה זה הבדיקה וההחלטה של הפסיכולוג או הפסיכיאטר.

תלונה של אדם בנושא הקשור לשירות של משרד ממשלתי מסוים. אדם מגיש את התלונה לארגון או למשרד שנגדו הוא מתלונן. הארגון או המשרד הזה אחראי לבדוק את התלונה. אם באמת קרה משהו לא בסדר, הארגון או המשרד צריך לפתור את הבעיה. לדוגמא : הגשת תלונה לנציב קבילות הציבור

אדם שעובד בְּחֶבְרָה ממשלתית (חֶבְרָה של המדינה) או במשרד של הממשלה. התפקיד של נציב קְבִילוֹת הציבור הוא לקבל מהציבור קבילות  על הַחֶבְרָה הממשלתית או המשרד שהוא עובד בהם, לברר את הקבילות האלה, ולדאוג לתיקון של הבעיות שבתלונות. למשל – במשרד הבריאות יש אדם שאפשר לפנות אליו (נציב קְבִילוֹת הציבור) כשאדם חושב שלא קיבל את הטיפול

עורך דין שהתפקיד שלו להגן על החשוד או הנאשם ולייצג אותו בבית המשפט.

אדם שפגעו בו ועשו בקשר אליו עבירה פלילית (מעשה שאסור לפי החוק). לדוגמה, התנהגו כלפי האדם הזה באלימות, פגעו באדם הזה במעשה מיני פוגע או גנבו ממנו.

לפעמים המשטרה חוקרת אדם מסוים כדי לבדוק אם הוא עשה עבירה פלילית. אם המשטרה חושבת שיש סיכוי גבוה שהאדם עשה את העבירה הפלילית, אז היא ממליצה לעורך דין מהפרקליטות (שמייצג את המדינה), להגיש לבית המשפט כְּתַב אישום נגד אותו אדם. אחרי שהגישו את כתב האישום, בית המשפט יחליט אם האדם אשם או לא.

מי שמייצג בבית משפט זה עורך דין. אדם בוחר בעורך דין כדי שידבר בשבילו בבית המשפט. בדרך כלל, האדם בוחר עורך דין שהוא סומך עליו. האדם סמוך על עורך הדין שהוא ידבר או יפעל בשבילו בבית המשפט בצורה הכי טובה עבורו.

לדבר ולפעול בשם אדם אחר. להגיד דברים או לעשות פעולות בשביל אדם אחר, לטובת האדם האחר, כדי שאותו אדם יקבל את מה שהוא רוצה להשיג.

חוק משנת 1998. החוק קובע שאנשים עם מוגבלוּת שווים לאנשים ללא מוגבלוּת. החוק קובע גם שלאנשים עם מוגבלוּת מגיעות זכויות ועצמאות באופן שווה כמו לכל אדם אחר.

הַרְשָׁעָה היא החלטה שקובעת שאדם אשם ושהוא זה שביצע עבירה פלילית

אדם שהמשטרה חוקרת אותו כי היא חושבת שהוא עבר (עשה) עבירה פלילית. עבירה היא מעשה שאסור לפי החוק (למשל, לגנוב, לרצוח, לנסוע במהירות גבוהה מדי, להתנהג באלימות). העובדה שאדם חשוד לא אומרת שהוא באמת עשה את העבירה. בית המשפט יִקְבַּע בסוף אם האדם עשה את העבירה או לא.

אדם יכול לפנות לרשויות החוק (למשל, למשטרה) כשמישהו עושה נגדו עבירה פלילית (למשל, גונב ממנו, מתנהג אליו באלימות). לפנייה הזו קוראים תלונה. את התלונה ממלאים בטופס תלונה

תהליך שמתחיל ברגע שמישהו עושה עבירה פלילית או כשחושדים (חושבים) שהוא עבר עבירה פלילית. עבירה פלילית היא מעשה שאסור לפי החוק. כל אחד יכול להגיש תלונה במשטרה נגד האדם שעבר עבירה פלילית או שחושדים (חושבים) שהוא עבר עבירה פלילית. אחרי שמגישים את התלונה במשטרה, כל פעולה שעושים בקשר לעבירה הפלילית היא חלק מֵהַהֲלִיךְ הפלילי. לדוגמה,

צוואה שאדם מביא לבית המשפט, או כותב בתוך בית המשפט או כותב אצל הָרַשָם לענייני ירושה. השופט או הָרַשָּׁם לענייני ירושה קוראים את הצוואה למוריש (לאדם שכותב את הצוואה), וכותבים על הצוואה שהם קראו אותה. במקרה כזה לא צריך לחתום על הצוואה בפני עֵדִים.

צוואה שאדם אומר בעל פה (בדיבור) לשני עֵדִים. הָעֵדִים יכולים להיות גם היורשים של אותו אדם. הָעֵדִים כותבים את הצוואה ששמעו, וצריכים לחתום על נייר שהם שמעו את הצוואה. אחר כך, העדים צריכים לשים את מה שהם כתבו בבית המשפט (לתת לבית המשפט לשמור על הצוואה). אפשר לעשות צוואה בעל פה רק אִם האדם גוסס

בדרך כלל כותבים צוואה מול שני אנשים שהם הָעֵדִים לצוואה. כשכותבים צוואה מול שני עֵדִים לא חייבים לכתוב את הצוואה בכתב יד. חשוב שֶׁהָעֵדִים לא יהיו היורשים של האדם שכתב את הצוואה. על צוואה כזו כותבים תאריך, והמוריש וְהָעֵדִים חותמים עליה.

בצוואה בכתב יד המוריש צריך לכתוב בכתב היד שלו את כל הצוואה. הוא גם צריך לכתוב את התאריך ולחתום על הצוואה. בצוואה בכתב יד לא צריך לחתום על הצוואה מול עֵדִים.